פסק-דין בתיק ע"פ 538/06

1.         ביום 10.11.98 נערכו בחירות לרשויות המקומיות, ובהן המועצה המקומית אעבלין, בה כיהן המשיב מס' 1 (להלן - המשיב) כמזכיר המועצה, והמשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה") שימשה  כמזכירה במועצה. עלה חשד לשוחד בבחירות שניתן על ידי ראש המועצה לבוחרים, על ידי בניית קירות בקרקעותיהם על חשבון המועצה, וכב' השופט ג'רג'ורה הורה ביום 17.2.99 למשטרת ישראל לחקור בדבר.

החוקרים הגיעו לבנין המועצה ביום 19.5.99 על מנת לערוך חיפוש ולתפוס מסמכים. המשיבים שהו אז בבנין המועצה וידעו על החשד האמור, ועל קיום החקירה.  המשיב פנה אל המשיבה והורה לה לסלק ממשרדו שני קלסרים ושקית שחורה ובהם מסמכים. היא עשתה כהוראתו, נטלה את הקלסרים מן המשרד והניחה אותם בתא המטען של מכוניתה.

בגין האמור יוחסה למשיבים בכתב האישום שבת.פ. 5121/00 של בית משפט השלום בחיפה (בפני כב' השופט וגנר), עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.         למעשה, לא היתה מחלוקת כי המשיבים הוציאו כמתואר לעיל את המסמכים ממשרדי המועצה. המשיב טען כי המסמכים היו מסמכים אישיים שלו שאינם קשורים בחקירה והמשיבה טענה כי היא התבקשה להוציא מן המועצה את המסמכים האישיים של המשיב, ועשתה כבקשתו בלא לחשוב אם הדבר קשור לחקירת המשטרה. על סמך זה טענו המשיבים כי לא היתה להם כוונה לפגוע בחקירת המשטרה או לשבשה.

הנכון הוא, כי ניתן לסווג את המסמכים כך: כאלה שהם אכן מסמכים אישיים של המשיב, שאין קשר בינם לבין חשדות השוחד והחקירה, מסמכים הקשורים למועצה אך אינם קשורים לחקירה, וכן מסמכים הקשורים קשר אמיץ לחשדות השוחד ובהם 4 תצהירים של תושבי אעבלין שאישרו כי הם נושאים בעלות בניית הקירות וסלילת האספלט, ולא המועצה. אלה הם תצהירים שנועדו לתמוך בטענות ראש המועצה כדי להדוף את טענות השוחד והם היו בתוך השקית השחורה שהיתה מונחת מעל לקלסרים שהחזיק המשיב במשרדו במועצה, וטען כי הם מסמכים אישיים שלו. 

3.         בהכרעת הדין המפורטת נקבע כי המשיבים אכן ביצעו את מעשה העבירה של שיבוש מהלכי החקירה בכך שנטלו מן המועצה את המסמכים, בעיצומו של החיפוש. באשר לכוונה הפלילית הצריכה להתלוות למעשה העבירה נקבע, כי לשם הרשעה די בכך ש" הנאשמים צפו בהסתברות קרובה לוודאי כי מעשיהם עלולים לשבש את החקירה הקונקרטית (אף אם לא היו מעוניינים בכך), ובכל זאת פעלו כפי שפעלו." (עמ' 6).  מניעים נוספים עשויים להתלוות למעשה, כגון רצון להימנע מחשיפת פרטים אישיים שונים, או רצון לסייע לאחר שלא להיחשף, אך אלה, כקביעת כב' השופט וגנר, " אינם מעלים או מורידים לצורך הטלת אחריות פלילית ... ובלבד שהוכחה שאיפה לשבש הליך משפטי קונקרטי" (ע"פ 45/61 סיטה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 1373, 1380).

            כב' השופט וגנר קבע כי לא הופרכה גירסת המשיבים שסילוק המסמכים נבע מ" רצונו של הנאשם [המשיב] לא לחשוף את ענייניו הפרטיים בחיפוש הקשור לענייני המועצה, ורצונה של הנאשמת [המשיבה] לבצע את הוראותיו של הבוס שלה וכן לעזור לו לשמור על פרטיותו" (עמ' 7). הסבריהם של המשיבים, כך נקבע, " הצביעו על הסבר הגיוני ולא היפוטתי, שיש בו כדי להעלות אפשרות אחרת" מן האופן שבו מפרשת התביעה את מעשיהם, " ולכן יש בו כדי לעורר ספק סביר באשר למודעותם ואשמתם של הנאשמים" (עמ' 8). 

            בהמשך הכרעת הדין מוסבר כי רק חלק מן המסמכים שנמצאו בשקית השחורה נגעו לחקירה, בעוד רוב רובם של המסמכים שנלקחו אל המכונית היו מסמכים שאינם קשורים אליה. החומר הנוגע לחקירה לא נראה, בעיני הערכאה הראשונה, כ"אקדח עשן" הבא "בגדר ראיות ישירות וחותכות לנשוא החקירה" וספק אם הם "היו אכן חשובים לחקירה ...". השופט וגנר קיבל את הסברו של המשיב כי מסמכים אלה הוכנסו בטעות לשקית השחורה, וכן קיבל את הסברי המשיבה כי סברה שמדובר במסמכים אישיים אותם מותר להוציא ממשרדי המועצה וכי פעלה בחוסר מחשבה ועשתה את אשר עשתה  מתוך ציות לממונה עליה.

            על כך מערערת המדינה.

4. דיון:

סעיף 244 לחוק העונשין קובע כדלקמן :

                  "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות הדין, בין  
                    בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש
                   שנים; לעניין זה, " הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת
                   בית משפט"

היסוד העובדתי של העבירה:

סעיף 244 לחוק העונשין מתחיל במילים "העושה דבר ..." ללמדנו כי מדובר כאן בעבירה התנהגותית ללא כל קשר לתוצאותיה. כלומר אין צורך בידי התביעה להוכיח כי בפועל אכן נגרם נזק לחקירה שנוהלה, בכך שהמשיבים הבריחו את המסמכים אל מחוץ לבניין המועצה.

ב"כ המשיב טען בפנינו ואף עשה כן בערכאה דלמטה כי בסופו של יום תיק האב שנפתח בחשד לשוחד בחירות נסגר בלא שהוגשו כתבי אישום ללמדנו, לטענתו, על "פשטות" עבירתו של המשיב. אין בידי לקבל טענה זו. עצם העובדה כי בסופו של יום לא מתקיים הליך שיפוטי, בעקבות חקירת המשטרה, אינה מעלה או מורידה מאחריות של אדם שלא יעלים ראיות אותם צריכה המשטרה ע"מ לגבש עמדתה באם להגיש כתבי אישום או לאו (ראה: רע"פ 7153/99 אלגד נ' מ"י, פ"ד נה(5), 729).

היסוד הנפשי של העבירה: